תערוכה 45 “על הדרך” אליעזר פלד לחג 74 שנים לרמות מנשה – אוצרת: יונית קדוש

זכרונות נעורים

הד עשת 1961 – אייר אליעזר פלד
הד עשת – כריכה אחורית

המרחב הפרטי

סיפור ילדותו של אליעזר פלד עלון 2.2015
אצלי בסטודיו
ספסל בגני

ונוס עולה מחלקה 9

על המוצגים בתערוכה “על הדרך” של אליעזר פלד לחג 74 שנים לרמות מנשה
אליעזר פלד מספר:

ונוס עולה מחלקה 9

לפני כעשר שנים, בצעידתי בשביל עפר בשולי חלקה 9, בצבצה אבן ומשכה את תשומת ליבי.
הסתקרנתי וניסיתי לחלצה: חפרתי ומשכתי ומתוך העפר פתאום נחשפה האבן כולה כאילו היתה חלק מפסל יווני.
כמו בציור “ונוס עולה מן הים” של בוטיצ’לי, עלתה ונוס מחלקה 9

ונוס עולה מהים או הולדת ונוס. צייר: סנדרו בוטיצ׳לי 1948.

המוביל הארצי

על המוצגים בתערוכה “על הדרך” של אליעזר פלד לחג 74 שנים לרמות מנשה אליעזר פלד מספר:
הסוד השמור: עד היום עומד מבנה קטן בו שמרו את חומר הנפץ ששימש לביקוע סלעים בחפירת המנהרה של המוביל הארצי.
אנחנו הנערים הגענו לחזות בתהליך העבודה. היו קודחים בסלעים ומחדירים לקדחים אצבעות דינמיט,
אותם היו מפוצצים על ידי מחולל חשמל. לילה אחד חבורת נערים מלהבה, נכנסנו לביתן ולקחנו חומר נפץ.
מאחר ולא היה לנו מנגנון חשמלי שיפוצץ, הנחנו את חומר הנפץ בתוך כד חלב מאלומיניום וחיכינו שיתחמם באש מדורה.
זמן רב עבר ולא קרה דבר. התקרבתי לבדוק את הכד ואיך שפניתי לחזור אל החברה – התפוצץ הכד ורסיסים התעופפו באויר.
במזל לא נפגעתי…
צינור המוביל הארצי – מיכל פלד וחברה. תחילת שנות ה- 60
קרון מחפירת מנהרת מנשה. צלם: דניאל רוזנבלום, הארכיון ההסטורי של מקורות

מתוך: המוביל הארצי – מסע לאורכו, מאת: צור שיזף. אתר “מסע אחר”

“עבדתי שלוש וחצי שנים על הים”, אמר דן, נוהג את הטנדר בדרכי הבוץ לכיוון רמות מנשה, “שמעתי שמחפשים אנשים שייקחו את המוביל מאלו שבנו אותו, ומאז אני ארבעים שנה עם המוביל. אנחנו נכנסים עכשיו לקטע הכי יפה שלו”, הוא אמר באהבה. עצרנו ליד שער מתחת לאקליפטוסים ענקיים. דן דילג ופתח את השער עם צרור מפתחות עצום. “פה היה פתח מנהרת מנשה”, הוא הסביר, “שבעה קילומטרים מצד לצד. פעם בשנה, בסוף פברואר, כשצריכת המים יורדת מאוד כי יש מספיק גשמים, אני מפסיק את זרימת המים במוביל. אני סוגר את המים בין אגם נטופה לתחנת מצר ומרוקן את מה שנשאר בצינור. אתה יודע שהצינור מכיל בתוכו חצי מיליון קוב לכל אורכו?”.
“ומה אתה עושה עם המים?”.
“שופך לוואדיות. ואז אני נכנס והולך מצד אחד של המנהרה לצד השני”. המוביל הוא צינור בהיקף של כמעט שלושה מטרים. “אני הולך שבעה קילומטרים וחוזר אותם בתוך הצינור. הניחו את הצינור הזה לפני ארבעים שנה, וחוץ מלהחליף גומי אחד באחד המפרקים, הצינור עומד כמו שהוא. אפילו את מה שעשינו בשנים הראשונות, שזה ללכת עם סוג של מלט חם שמערבבים אותו ביד ולשים אותו על דליפות במוביל, הפסקנו כמעט לעשות”.

מסביב לנו, בתוך היער של עין השופט, היו חוליות ענק של צינור וחלקי פלדה ממותיים. למעלה, קבור בתוך הסבך, היה צריף ירוק. “זה הצריף השוודי שעומד כאן מהמחנה של הכורים. כאן היה מחנה אחד ובצד השני היה מחנה. שבע שנים בנו את המנהרה הזו, חצבו אותה משני הכיוונים, מכאן ומהפתח השני שמול עמיקם. ולא בשיטות של היום”.
עלינו דרך היער ויצאנו אל רמות מנשה. “כל הציוד פה מקורי”, אמר דן. “זה הכוח של המוביל. הוא עובד ארבעים שנה בלי שום תקלה כי הכל פה אנגלי או גרמני מהאיכות הטובה ביותר שיש. אני הרכבתי את המגופים ואני מכיר כל נקודה לאורך המוביל. אתה יודע שיש קטע של צינור פלדה של 350 מטר? היתה עוד גבעה. שם לא חפרו מנהרה אלא השחילו צינור פלדה. זה הקטע הכי טוב של המוביל. אין שם נזילות. תראה שם”, הוא אמר באותה נשימה, “זה התוואי של חוצה ישראל. הם הולכים להשחית את החלק הכי יפה של רמות מנשה”.

עצי האקליפטוס

על המוצגים בתערוכה “על הדרך” של אליעזר פלד לחג 74 שנים לרמות מנשה
אליעזר פלד מספר:
מי שיוצא לטייל בוואדיות ובנחלים המקיפים את הקיבוץ,
יגלה לאורך נחל דליה ונחל מנשה (“ואדי גולדשטיין”) מקבצים של עצי אקליפטוס.
איך הגיעו העצים לשם? מי נטע אותם?
ובכן, ב-1960 לערך, בהיותי בן 16 -17 ביקש ממני יהודה ורנר, המכונה בלו, לעזור לו בנטיעת האקליפטוסים האלה.
עוד בהיותי בן 13 הצטרפתי אל בלו לעבודה במכוורת שפעלה בשנות ה-50.
גם כאשר נסגרה המכוורת בלו רצה שהדבורים, באשר הן, יהנו מצוף האקליפטוסים.
כך, לאורך שנה, יצאנו בזמננו הפנוי על גבי טרקטור קטן ועגלה רעועה עמוסה כלי חפירה, כדים מלאי מים ושתילים רכים,
לנטוע את האקליפטוסים.
אקליפטוסים בגיזום עמוק

פלחה

על המוצגים בתערוכה “על הדרך” של אליעזר פלד לחג 74 שנים לרמות מנשה
אליעזר פלד מספר:
בגיל 15 ,כאשר שלמה יניצקי (יניב) המורה שלנו, זרק אותי מהשיעור,
הלכתי לעבוד בפלחה עם וולודקה (אליהו יניצקי אחיו של שלמה).
אני נהגתי בטרקטור 6 TD אינטרנשונל, לפני, צעד וולודקה לבדוק אם אין מתחת למעטה הקוצים משטח סלע,
כי אז הטרקטור עלול להחליק או להתהפך.
אני הייתי הראשון שעיבד את החלקה מאז העליה על הקרקע. (חלקה מספר 2).
היום מטע אבוקדו מתחת ה”נקודה הישנה”.

טרקטור TD6 – טרקטור זחל הראשון שהגיע לקיבוץ בשנות ה 50 של המאה הקודמת.
הונע ע”י מנואלה כמנוע בנזין. לאחר שהתחמם, הועבר לדיזל (סולר).
הטרקטור נמשה מחופי הפיליפינים, לאחר מלחמת העולם השניה, לאחר ששירת את הצבא האמריקני.
אליעזר על ה- FARMALL

ממצאים מהשטח

שתי אצבעות מחלקה 3 חלקים ממקצרת ירק או קומביין, בתוכן נעו להבים משולשים וקצרו את הירק או התבואה
שרשרת נגררת למזרעה לכיסוי הזרעים באדמה
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן