וחוזר חלילה

אוצרת: שירי ברוזה

24.2.24 – 13.4.24 

תערוכה זו נאצרה באופן ספונטני בהשפעת האנומליה השוררת בתקופה זו.

 קשה היה להמשיך בתוכנית התערוכות שנקבעה מראש.

אומנם אין זו תערוכה שמגיבה ישירות לאסון שפקד אותנו, אך המציאות הקשה צובעת ומקרינה אור מיוחד על עבודות שנעשו בעבר.

בתערוכה יצירות אמנות שנוצרו בטכניקות מגוונות של אמנים בני דורות שונים.

המקורות אליהם מתייחסות העבודות בתערוכה משתרעים מן המרחב הגאוגרפי של אגן הים התיכון ואל המרחב הווירטואלי של האינטרנט והרשתות החברתיות.

 היצירות  נוצרו בטווח של כעשרים שנים. מתוכן יצירה אחת בלבד מתייחסת ישירות לאירועי השבעה באוקטובר .

הדמויות בעבודותיו של אברהם אילת נרשמו בהשראת ציורי קיר בקברי אצילים מצריים עתיקים.

סימה מאיר מתבוננת בפיסות פסיפסים קדומים המתארים סצנות כוחניות.

רישום הדיו של דורית רינגרט מתעכב על רגע עצירת ספינתו של אודיסאוס, רגע של השהיית כוחות הפעולה כלפי החוץ, ואפשרות להתבוננות פנימית. 

 דועא בסיס מביאה מיצג מצולם בווידאו, המעבד את נושא הכוח הכלוא והמאבק בתוך חלל סגור.

רעי רביב שואב מכלי התקשורת, בעיקר מהרשתות החברתיות, דימויים הנחבאים תחת מעטה שחור. 

עיסוק במאבק ובכוח קיים בכל היצירות.

מאבק כמעט ללא תקווה ללא סוף, החוזר וחוזר וחוזר חלילה...

סימה מאיר ויונית קדוש, אוצרות.